במשפט אחד: כי אם את סומכת על הצלם שיחליט מה לצלם ומתי לצלם, סמכי עליו שידע לסנן את התמונות.
הסיטואציה: זה קורה לי מידי פעם, עושים פרויקט צילום, הפקה, טסט או בוק, ואנשי הצוות (בדרך כלל דוגמניות) רוצים לקבל את כל התמונות הלא-ערוכות. כדי ללמוד מזה. כדי לעזור לי לבחור. כדי "שיהיו לי במחשב". הן טוענות, ובמידה מסויימת בצדק, שהן חלק מההפקה, הרבה פעמים הן גם הגיעו בהתנדבות להשתתף, ומגיע להן את כל התמונות. כללללל התמונות.
למה לא לתת אותן? אתה מתקמצן על התמונות? כמובן יש סיבות טובות מאד למה לא לתת את התמונות. אספתי כאן כמה סיבות שלדעתי מצדיקות לא לשחרר תמונות לא ערוכות וללא סלקציה:
- זה ממש כאב ראש לצלם לשלוח את התמונות האלה. לרוב אלו המון המון תמונות, צריך להעלות אותן לשירות איחסון כלשהו, לדאוג שהן מגיעות לכולם. זאת עוד עבודה.
- אני לא רוצה לראות את התמונות האלו מופיעות, ללא עריכה, בכל מיני מקומות באינטרנט וברשתות חברתיות. נכון שאת מבטיחה שאת לא תפרסמי אותן, וזה רק בשביל "שיהיו לך עותקים על המחשב". אבל עותקים על המחשב לא באמת נותנים סיפוק כמו שעותקים שעלו לאינסטגרם עם פילטר טוב... ואולי את לא תעלי את התמונות אבל מה לגבי הדוגמנית השניה? והמאפרת? ומה בעוד חודשיים שכבר שכחת מאיפה התמונות האלו ומה הוסכם לגביהן? אז... זה לא שאני לא סומך עלייך... אבל אני לא סומך עלייך!
- מבחינתי תמונות שלא עברו סלקציה ועריכה ממש לא מחמיאות לעבודה שלי. הן מוציאות אותי רע. במקום שאנשי ההפקה יקבלו סט קטן ואיכותי של תמונות שיגרום להם לומר "וואו" הם יקבלו מאות תמונות שרובן המכריע "ככה ככה" וגם זה בלי שום תיקונים בעריכה. זה כמו שאשלח לכולם תמונות שלך, הדוגמנית, ללא איפור או בפוזה מביכה. לא היית רוצה שתמונות כאלו יגיעו לאנשים, אפילו אם הן "לא לפרסום" נכון?
- מה שמביא אותי לנקודה הבאה... לך אולי לא אכפת שתמונה מביכה שלך תגיע למחשב שלך, אבל מה אם היא תגיע לדוגמנית השניה? מה לגבי המאפרת? את באמת רוצה שכל התמונות ללא שום סלקציה יגיעו לכולם? ואם לך לא אכפת אולי לדוגמנית השניה כן אכפת. אז אני אשלח לכל דוגמנית רק תמונות של עצמה (עוד כאב ראש בשבילי להתחיל למיין מה לשלוח למי). מה לגבי המאפרת? היא לא תקבל תמונות? מה לגבי תמונות ששתי הדוגמניות מצולמות ביחד?
ואלו רק הסיבות המשניות. אלו התירוצים והסיבות הטכניות למה לא כדאי להתחיל בכלל לשתף את כל התמונות הלא-ערוכות. אבל הסיבות האמיתיות, שהן יותר מהותיות (ושתמיד יותר קשה להסביר אותן לאנשים):
- ברגע שאני משתף את אנשי הצוות בתמונות האלו, זה משדר להם שהם חלק מתהליך הבחירה. יש הרבה צלמים שמרגישים סבבה עם זה... אבל הנסיון שלי מראה שהרבה פעמים הדוגמניות מתחילות להחליט לי אילו תמונות הן "מסכימות לי" להעלות, איך לערוך אותן, מתי אני צריך לפרסם וכו'. אני אישית לא מבקש לראות את החומרים של המאפרת לפני ההפקה כדי שאוכל להתחיל לבחור איזה סוג של מייק אפ היא צריכה לשים, זה התפקיד שלה להחליט... אין לי בעיה עם אנשים שנותנים עצות ורעיונות וביקורת בונה, אבל כשמתערבים לי בהחלטות ואומרים לי מה לעשות בהפקה שאני אירגנתי זה כבר לא מתאים.
- אני מצלם המון בהפקות שאני עושה. אלף תמונות ביום צילומים בלי בעיה. אני לא חושב פעמיים אם אני רואה פוזה או הבעה או תאורה שאני אוהב - אני מצלם. יש אנשים שחושבים דקות ארוכות על כל פריים. אולי להם אין בעיה לתת את כל החמישים תמונות שצולמו מההפקה בלי סינון... וכולם יהיו מרוצים מהחמישים תמונות שקיבלו. אבל אני, אם עכשיו הייתי יודע שאני מחוייב לתת את כל התמונות שצולמו בהפקה לכל המשתתפים, כנראה הייתי חושב פעמיים לפני כל תמונה. אולי זה לטובה... אולי הייתי מפספס ככה את הרגעים הכי יפים של ההפקה. וגם הדוגמניות שיכולות להרשות לעצמן לנסות פוזות והבעות שאולי ייצאו ממש מפדחות - סומכות על הצלם שהוא יגנוז מה שלא יצא יפה בלי לשתף אף אחד. בשביל לצלם בראש שקט, אני צריך לדעת שתמיד יש לי את האופציה למחוק כל תמונה שלא מוצאת חן בעיני.
- מה שמביא אותי לנקודה הכי חשובה. את סומכת על הצלם שילחץ על הכפתור שמצלם, תסמכי עליו שילחץ על הכפתור של המחיקה. אם צילמתי מאה תמונות ושלחתי מתוכן אחת, מבחינתך זה כמו שצילמתי רק תמונה אחת. אם תרצי לקנות חצובה ושלט למצלמה, תוכלי לצלם אלפי תמונות ולשמור את כולן. אם לקחת צלם שיקבל את ההחלטות מה לצלם ומתי לצלם, את צריכה לקבל ממנו רק את מה שהוא החליט לערוך ולשלוח.
והכי חשוב: לא משנה מה מחליטים, תמיד חשוב לוודא שכולם יודעים מה הם הולכים לקבל מראש, שלא יהיו אי נעימויות אחרי ההפקה כשאנשים מגיעים עם ציפיות שונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה